עקירת שן היא פעולה כירורגית שמבוצעת על ידי רופא שיניים. בזמן עקירת השן, מוציא רופא השיניים את כלל החלקי השן: הכותרת, הצוואר והשורש. מטרתה של עקירת השן היא לסלק את השן שאינה ניתנת עוד לטיפול, או לחלופין לעקרה מסיבות אחרות.

מתי צריך לעשות עקירה לשן

עקירת שן מתבצעת מכיוון שלא ניתן לטפל עוד בשן הפגועה, והשארתה עלולה להחמיר את מצבן של השיניים הסמוכות וכן של כל חלל הפה, או כחלק מטיפול כללי שדורש את הוצאתה:

• עששת – שן עם עששת חמורה שלא ניתן לטפל באמצעות סתימה או טיפול שורש, רופא השיניים יהיה צריך לעקור אותה על מנת למנוע מהזיהום החיידקי והעששת להתפזר לשאר חלקי הפה.
• שיניים שבורות – שיניים שנשברו כתוצאה מחבלה וכן שיניים שנשברו כתוצאה מעומסים שונים על השיניים ,כאשר השן אינה ברת שיקום ייחייבו את עקירתן לפני שיגרמו לנזק נוסף בחלל הפה.
  
• מחלות חניכיים – מחלות חניכיים עלולות לפגוע בשלמות עיגון השן. השן עלולה להתנדנד לפני נפילתה ולגרום כך לנזק רב יותר. על מנת למנוע את הנזק הנוסף, רופא השיניים ימליץ לעקור את השן ובנוסף יטפל בבעיית החניכיים שגרמה לכך.
• הפרעה להתפתחות שיניים אחרות- לעיתים שן מסוימת עלולה למנוע את בקיעתה של שן אחרת, דבר הגורם לכאבים רבים ויכול לגרום להתפתחות לא תקינה של כלל חלל הפה. אחד הפתרונות לכך הוא לבצע עקירה לשן החוסמת ובכך למנוע את הבעיה.
• כחלק מטיפול אורתודנטי – טיפול אורתודנטי (“יישור שיניים”) מצריך לעיתים עקירה של שן על מנת לאפשר לשאר השיניים את המקום ואת היכולת לצמוח בצורה ישירה ותקינה.
• שיניים תותבות – לעיתים שיניים קיימות מפריעות להתאמתם ושימושם של שיניים תותבות.
• טיפול מקדים להשתלות שיניים- כחלק מהטיפול בהשתלות שיניים, יעקרו השיניים הקיימות (בדרך כלל שיניים שלא ניתן לטפל בהן) על מנת לפנות מקום לשתלים.
• הסרת שיני בינה

כיצד מתבצעת עקירה

עקירת שיניים מתחילה עם הרדמה מקומית של אזור השן, זאת כדי למנוע כאבים בזמן העקירה ולאחריה. הוצאת השן נעשית על ידי צבתות מיוחדות המותאמות על פי סוג השן, צורתה ומיקומה בפה.

במידה ולא ניתן להוציא את השן בחתיכה אחת, או כאשר יש צורך לבצע חתכים ניתוחיים בכדי להוציא את השן- יבצע רופא השיניים עקירה כירורגית. בעקירה כירורגית, רופא השיניים צריך לבצע חתך בחניכיים על מנת לחשוף את השן במלואה, ולעיתים לפצל את השן למספר חלקים על מנת להוציאה.

לאחר עקירת השן, הרופא יאחה את הפצע שנוצר בחניכיים על ידי תפרים עד להחלמתו. בנוסף, ימליץ הרופא לבצע שטיפות תדירות של הפה על מנת למנוע התפתחות זיהומים. ובמידת הצורך ירשום מרשם לטיפול תרופתי כדוגמת טיפול אנטיביוטי וטיפול נגד כאבים.

שיני בינה

שיני בינה הן סט השיניים הטוחנות השלישיות (הפנימיות ביותר). שיניים אלו בוקעות (אם בכלל) בדרך כלל בגילאי 17 עד 30. הבעיה בשיני בינה היא שבגיל זה, חלל הפה כבר מלא בשיניו האחרות של המטופל ואין מקום לבקיעה תקינה של שן הבינה. ניסיונות הבקיעה של שן הבינה עלולים לגרום לכאבים, נפיחויות, וכן לכליאה של מזון ובכך להעלות את הסיכוי להתפתחות של עששת.

בנוסף, בקיעת שיני הבינה עלולה ללחוץ על השיניים הנוספות ולהצריך טיפול אורתודנטי במטרה ליישר ולייצב את השיניים מחדש.

עקירת שן בינה דומה לעקירתם של שיניים אחרות. אולם לעיתים מיקומה של השן ותהליך בקיעתה הופכות את העקירה לתהליך מורכב יותר המחייב שימוש באמצעים מתקדמים יותר כגון עקירה כירורגית.